מנהל המרכז הרפואי הלל יפה, ד"ר מיקי דודקביץ׳, התפנה לספר ל״חדשות קיסריה״ על התקופה המאתגרת והמורכבת של החודשים האחרונים – תקופת הקורונה, במהלכה נפתחו ששה מתחמים ייעודיים לנושא. הוא גאה בעובדה שאף אחד מהפרסונל לא נדבק בווירוס, לא שוכח להודות לאגודת הידידים של בית החולים בראשה עומד משה מורג, תושב קיסריה, ומבקש מהקוראים להתגייס לטובת בית החולים.
מה הייתה תפוסת בית החולים עת פרצה מגפת הקורונה בארץ?
״המרכז הרפואי הלל יפה, המנקז אזור נרחב בו אוכלוסיית מטופלים רבה מאד, נמצא ברוב ימות השנה בתפוסה מלאה. במחלקות הפנימיות העומס עומד לרוב על כ- 120% מאושפזים ובחודשי החורף אף למעלה מזה. המיון פעיל מאד לאורך כל שעות היממה ובימים רבים יש למעלה מ- 350 מבקרים במיון. נגיף הקורונה גרם לירידה בפניות למיון של אנשים חולים ואני מצר על כך.
״ועדיין – יולדות באות ללדת, מתקיימים צנתורי לב מצילי חיים, כמו גם טיפול בשבץ מוחי וחולים אונקולוגים – שם הירידה הרבה פחות משמעותית.זה המקום לקרוא לציבור ולהבהיר- אנחנו כאן בשבילכם. אתם צריכים- תגיעו. אין מה להירתע או לחשוש. נערכנו היטב לזמן השיא של הנגיף, תוך הפרדה מוחלטת באזורי הטיפול, ואני שמח לומר כי עד כה, בשל נקיטת אמצעי זהירות רבים, ובשל אחריות הצוות המטפל שלנו – לא היו לנו אנשי צוות שחלו בקורונה כתוצר ישיר של העבודה בבית החולים. אנו דואגים לביטחונם של העובדים ושל המטופלים, גם יחד, כל העת״.
כיצד נערכתם בלוחות זמנים קצרים לפתוח מחלקה ייעודים לנדבקים בקורונה?
״מדובר באתגר מורכב שכמוהו טרם חווינו. אבל, נתנו לו מענה מהיר מאין כמוהו – תוצר של עבודת מטה מסודרת, והירתמות מדהימה ומעוררת השראה של כל הצוותים שלנו בכל הדרגים ובכל המקצועות. מהרגע שעלה הצורך להקים מחלקה ייעודית לחולי קורונה, תוך ימים ספורים, עמדה מחלקה למופת – תוצר של חשיבה על הפרטים הקטנים ביותר (כולל מייבש ומכונת כביסה למאושפזים לכביסה אישית). היה שלב בו עמדתי בתוך המחלקה החדשה, והלב התפוצץ מגאווה לראות איך כולם עובדים זה לצד זה במקצועיות, מחויבות ומסירות אין קץ. מובן מאליו שהיה צורך בהקצאת משאבים ניכרת לעניין. משרד הבריאות הקצה תקציב ייעודי לנושא התשתיות והציוד, אבל נוצרו צרכים נוספים. לעניין זה נרתמה מיד עמותת הידידים שלנו, ומשה מורג העומד בראשה והצליחו לגייס תרומות נכבדות, שהושקעו בתשתיות, מכשור וטכנולוגיות נדרשות נוספות, וגם מענה לצרכים נוספים כקייטנת ילדי עובדים בטכנודע- כל זאת על מנת לאפשר לעובדים להיות מרוכזים במשימתם. קיבלנו תרומות נדיבות מאוד מקרן רוטשילד, מהקרן לידידות ומתורמים שונים באזורנו ומחוץ לארץ – עבור מכונות הנשמה, מוניטורים, ציוד מיגון ועוד. הירתמות ונדיבות שמחממת את הלב, שעדיין מתרחשת, ותודה על כך״.
היכן נפתחו המחלקות בפועל באופן פיזי בבית החולים?
״עד כה, פתחנו 6 מתחמים ייעודיים לנושא הקורונה: מחלקה זיהומיות א', מחלקה זיהומיות ב', מיון ביולוגי (המיועד לחשודים לנגיף הקורונה) – נפרד מהמיון הכללי, מתחם נפרד לנשים ויולדות, מתחם נפרד למיון ילדים, ומעבדה ייעודית לביצוע בדיקות קורונה. כמו כן, בימים אלו השלמנו שדרוג תשתית, ציוד וטכנולוגיות של מחלקה נוספת שיכולה להפוך מיידית, לטיפול בחולי קורונה – זיהומיות ג'. המחלקות הראשונות נפתחו על בסיס מחלקות שפונו למחלקות אחרות. המיון הביולוגי הנפרד, עם ציר הגעת מטופלים ייעודי נבנה במרתף, מתחת למיון הקיים. המתחם לנשים ויולדות נבנה בתוך מתחם שעמד לפני שיפוץ והסבה״.
חולי קורונה הובאו אליכם מכל הארץ – לפי איזו חלוקה?
״החולים הגיעו בהתאם למדיניות ויסות מרכזית של משרד הבריאות, מעורבות לשכת הבריאות המחוזית ומד"א. הרעיון היה לא להעמיס מטופלים על בית חולים אחד בלבד, ולהכשיר את הצוותים בהדרגה להתמודד עם חולי הקורונה״.
צילום: רפי קורן
כמה אנשים מתוך הפרסונל נדבקו בקורונה?
״אף לא אחד מעובדי בית החולים נדבק בקורונה במסגרת עבודתו. היו עובדים שנאלצו לצאת לבידוד כי שהו לצד חולים מאומתים, בטרם היה ידוע כי הם חולים מאומתים. נקטנו משנה זהירות והוצאנו אותם לבידוד. כאמור, אף לא אחד מהם חלה או היה חיובי כשבדקנו. היה עובד אחד שבבדיקת סקר אקראית ביישוב בו הוא גר התגלה כחיובי לקורונה, אך הוא לא הראה שום תסמינים וכל מי שעבד איתו היה ממוגן. גם אותם עובדים יצאו לבידוד, למען הסר ספק והימנעות מהדבקת הצוות המטופלים.
האם הייתם מצוידים בצורה הולמת למגפה – מבחינת מיגון/מכונות החייאה וכדומה?
״בית החולים שלנו נערך מיד לשעת חירום, לכן בשלב הראשון היה לנו מספיק ציוד. עם זאת, ככל שעבר הזמן, תרחיש הייחוס ההנחיות השתנו, נדרשנו ליותר ציוד מיגון, לגייס מכונות הנשמה נוספות, מוניטורים, טכנולוגיות וציוד תומך נוסף. מהבחינה הזאת, הצוות הלוגיסטי שלנו עבד שעות רבות בהשגת ורכישת ציוד ללא הפוגה, ובמציאת פתרונות יצירתיים לטיפול בתחלואת הקורונה. פתרונות יצירתיים אכן באו לידי ביטוי גם בהשגת האמצעים לרכישת ציוד או לקבלתו בתרומה. עד כה, בהערכות שלנו להמשך המוכנות של בית החולים הושקעו למעלה מ- 30 מיליון ש"ח. פנינו ואנחנו עדין פונים לכולם – ראשי מועצות, אנשי עסקים, ספציפית כמובן גם לתושבי קיסריה והסביבה״.
מה למדת על עצמך ועל הארגון שאתה עומד בראשו במהלך תקופה זו?
״בפשטות – ההתמודדות בקורונה, הוכיחה פעם נוספת את אשר אני מכיר ומוקיר מזה שנים, יש לנו אנשים מופלאים בבית החולים. בכל המקצועות ובכל הדרגים. המחויבות, המסירות, הנכונות לסייע, להתנדב, להשיא עצה ולתת כתף, בזמן כל כך מורכב, כשבחוץ משתולל ׳אויב׳, שאתה לא רואה או שומע אותו, היא משהו אדיר בעיני. באופן כמעט מלא, הוגדרו כל העובדים בבית החולים ככוח עבודה חיוני, ומזה למעלה מחודש ימים אנחנו עובדים במתכונת חירום. המשמעות היא שאנשים עברו לעבוד במשמרות של 12 שעות. הם לא רואים את המשפחה שלהם כמעט, וכשהם רואים- הם לא בהכרח מחבקים את חברי המשפחה. הם צריכים להתארגן על בייביסיטר בזמן שהסבא והסבתא מנועים מלעזור ואי אפשר להיעזר במטפל חיצוני. היו לנו אנשי צוות ש׳גזרו׳ על עצמם בידוד מרצון, כדי שהמשפחה תהיה רגועה. לזה צרפי גם את סיוע חברי העמותה שלנו, חלק מהרשויות המקומיות וקיבלת את ארץ ישראל היפה במיטבה״.
האם יש התארגנות מיוחדת לטיפול ממושך, כגון גל שני ושלישי וחורף?
״בהחלט כן. לצערי, עדיין רב הנסתר על הגלוי בעניין נגיף קורונה, אבל אנחנו ממשיכים להיערך על מנת להיות מוכנים לכל תרחיש, בתשתיות, ציוד וכוח אדם. לעניין זה, יש במרכז הרפואי הלל יפה, עובדים מעולים, מקצועיים נאמנים ומסורים, ועבור כולנו יחדיו, כל משימה הינה פשוטה יותר ונעמוד בכל אשר נדרש, על מנת לטפל בכל מי שיזדקק לקבלת מזור, גם בחודשי החורף העמוסים במטופלים כמידי שנה בשנה. פה המקום הנכון גם לבקש ממי שקורא אותנו כרגע מקרב התושבים להמשיך ולהתגייס לטובת בית החולים״.
במסגרת עבודתו
צילום: רפי קורן
האם משרד הבריאות נתן לכם מענה אופטימלי בתקופה זו?
״משרד הבריאות הקצה משאבים רבים לטיפול בנגיף הקורונה. כל יום תרחיש הייחוס והצרכים השתנו. אני חושב שהם עשו ועושים ככל הניתן על מנת לדאוג לבריאות הציבור במשאבים מוגבלים ועל בסיס מערכת שחסרה מלכתחילה במשאבי כוח אדם, תשתיות וציוד רפואי. ללא ספק משימה לא פשוטה. כולי תקווה שהדברים ינועו קדימה וההשקעה במערכת הבריאות בכלל ובמרכז הרפואי הלל יפה בפרט תהיה עמוקה ומהותית יותר״.
כבית חולים אזורי, האם יש צפי גידול כמו תוספת מיטות, ציוד, כוח אדם בעקבות החודשים האחרונים?
״התמודדות המרכז הרפואי הלל יפה בנגיף הקורונה בשעת חירום זו, איששה את אשר אני טוען מזה שנים: בית החולים הלל יפה הינו בית החולים המרכזי באזור. בהינתן זאת, נדרשנו לתת מענה בבדיקות אבחון לקורונה וטיפול משלים לחולים ב- 4 בתי חולים גריאטריים ושל בריאות הנפש באזור, מהגדולים בארץ בתחומם: שוהם ודורות, שער מנשה ופרדסיה, ולעשרות בתי אבות באזור. אגן הניקוז הטבעי של בית החולים הינו 500 אלף תושבים והולך ומתעצם בסדרי גודל, לאור ריבוי טבעי והגירה חיובית לאזור ובניית העיר חריש. לפיכך, קיים צפי של תוספת מיטות, פתיחת שירותים רפואיים חדשים בבית החולים והצטיידות בטכנולוגיות ומכשור רפואי מתאימים על מנת שנוכל לתת מענה מיטבי למטופלים באזור. חלק מן המיטות כבר אושרו בתכנית המיטות של משרד הבריאות טרם הקורונה. כמו כן נושאים כמו, חדרי ניתוח חדשים, PET– CT, מכשיר MRI נוסף, צנתורי מוח ועוד, הם בשיח מתקדם מול משרד הבריאות, וכן אושרה לנו בניית חדר מיון חדש מתקדם ומשוכלל בגודל של כ- 5000 מ', כל זאת על מנת להציב את המרכז הרפואי הלל יפה בחזית הטכנולוגיה.
״במסגרת תוכנית המתאר הרב שנתית, אושרה תוכנית הפיתוח של בית החולים והתב"ע (תוכניות בניה עירוניות), למרכז רפואי כוללני בסדר גודל של 1900 מיטות, ובכלל זה בית חולים גריאטרי, ובית חולים לבריאות הנפש.
״יחד עם זאת, כולנו, בהלל יפה, מיטב האנשים, יותר נכון לומר בני האדם, המקצועיים והמסורים, ברפואה, סיעוד, מקצועות הבריאות ומנהל ומשק עם אהבת האדם באשר הוא, וכל זאת יחד עם האמצעים המתאימים כאמור, שמים את המרכז הרפואי הלל יפה כמוביל דרך לטובת האוכלוסייה שתזדקק במידת הצורך״.
לתרומות עמותת ידידי הלל יפה: העברה בנקאית – בנק לאומי סניף 953 חדרה, מספר חשבון – 48590094
לתרומות בכרטיס אשראי – דקלה רוזנפלד, טלפון: 052-6157221
כל התרומות מוכרות לצרכי מס עפ"י סעיף 46א