שוש רהב - מקול ליבי

ימי לימון או לימונדה? תלוי בנו

אם רק נדע לזהות, נראה שבתוך אוקיינוס הפחד, הכאב והריחוק, מסתתר אי של טוב ותקווה לחיים חדשים. אירופה כפי שלא היכרנו עד היום ומתכון מנחם של קציצות לימי חול וגם לחג

Advertisement

כמו בנושאים אחרים, אני מסרבת להיכנס להיסטריה ו/או לנבואות שחורות. נהפוך הוא. מזה 80 יום , אני מציינת  את הזדמנויות טובות שנכונו לנו כפרטים וכחברה, עת נחתה הקורונה במחוזותינו. מוטב היהשלא הייתה, אך אם זה נגזר עלינו, נפיק את הטוב במידת האפשר ונתייחס למצב כאתגר.

אז קורונה אמרנו?

בעולם טוב יותר לחצנו ידיים, עטפנו בחיבוק חם ומלטף,

אכלנו מצלחות חרס, שתינו בכוסות מזכוכית,

לגמנו מים מברזיות בחצר, שמרנו על פרחים מוגנים, נטענו עצים ביערות.

לכל אחד הייתה טלוויזיה אחת בסלון וטלפון חוגה.

את הרומנטיקה השארנו לטלפון הציבורי במעלה הרחוב.

הסתפקנו בשני זוגות נעליים לחורף ואיזה שניים שלושה לקיץ ולאביב.

הכי צפוף שהיה לנו זה עם ילדים מבית הספר ועם המשפחה.

והיום, במקום ללחוץ ידיים ולהתחבק מהלב, אנחנו לוחצים על כפתורים, הכול צריך להיות רחב יותר, גדול יותר, חדיש יותר.

רק שכחנו דבר אחד:  ככל שגדל לנו האגו, הפכנו להיות אנשים קטנים יותר שלא רואים כלום ממטר.

האוכל מתועש, הקניונים גועשים, בתי הקפה מתפוצצים מבני אדם וכבר מזמן לא מסתכלים אחד על השני.

אנחנו תקועים עמוק במסכים, בלי זה משעמם לנו מאוד.

עוד תמונת סלפי – selfish – כן כן הפכנו להיות אנוכיים מאוד.

הטבע אמר את דברו!! היקום אומר כל יום אבל הפסקנו להקשיב לו מזמן.

בואו ונחזור להיות שוב בני אדם. נתרחק קצת כדי להתקרב מחדש,

נסתפק בדברים הקטניםכמו פעם כשמרחנו מרגרינה על לחם והיינו הכי מאושרים.

נפסיק עם הקנאה, צרות העין, השנאה. חאלס די.

נבין, שכל מה שיש לנו הוא הכי טוב בשבילנו ולא צריך יותר.

כשנשמח במה שיש לאחר, יהיה לנו יותר, זה חוק בטבע!!

בואו נפתח את הלב – במקום את הארנק.

בואו נפסיק עם כל חיי ה"אינסטנט" האלה גם בקשרים וחברויות.

יש לנו אלפי חברים בפייס בוק אבל הם לא חברים באמת. בואו נסתכל לאמת בעיניים.

בואו נרד לארץ חזרה.

בואו נשמור על הקרובים לנו באמת וכשכל אחד יעשה לביתו, יהיה לנו עולם טוב יותר, בהבטחה!

[ אריאלה ניסים]

היי לכולם, אנחנו חיים באיטליה – מילאנו

אשתף אתכם איך החיים מתנהלים פה בימים קשים אלו ואיך לדעתי אתם צריכים ללמוד מטעויות. כרגע אנחנו בהסגר. אסור לצאת לרחובות, משטרה מסתובבת ועוצרת כל אדם מחוץ לביתו.

הכול סגור! עסקים, מרכזי קניות, חנויות…..כל הרחובות ללא נפש חיה ,הרגשה של סוף העולם!!

לראות את איטליה של החיים הטובים ושוקקת החיים, הופכת בין רגע למקום אפל של מלחמה. זו מציאות, שבחיים לא חשבתי שאחווה!

אנשים מבולבלים, עצובים, חרדים, חסרי אונים ובעיקר לא מבינים איך המציאות הזו נכפתה עליהם ומתי כל הסיוט הזה ייגמר.

הטעות הגדולה הייתה, שבהתחלה במודבקים הראשונים, אנשים המשיכו לנהל את חייהם כרגיל ויצאו לרחובות למסגרות העבודה, ליהנות ולהרגיש בסוג של חופשה, מפגשים, חברים, ארוחות. כולם טעו וגם אני!

אני מתחננת אליכם, תהיו זהירים זה לא צחוק.

תגנו על האנשים היקרים לכם, על ההורים שלכם על סבא וסבתא שלכם! המחלה מסוכנת להם.

מתים פה כל יום בסביבות ה 200 אנשים , לא כי הרפואה במילאנו לא טובה (היא אחת הטובות בעולם) ….כי אין מקום לכולם!

הרופאים בוחרים מי ימות! וזה רק בגלל קלות דעת של אזרחים, שבהתחלה המשיכו להתנהל כרגיל בלי להתחשב בסביבה! בבקשה, בבקשה תלמדו מטעויות, אנחנו מדינה קטנה שאצלנו זה יכול להיגמר בטרגדיה גדולה. אל תקלו ראש! תקשיבו עכשיו טוב…

לא לצאת למקומות הומי אדם, להשתדל לא לאכול במקומות מלאים, תישארו יותר בבית בתקופה הזאת! הקשיבו להנחיות משרד הבריאות ( אל תהיו גיבורים !)

לדבר במרחק של מטר מכל בן אדם. לא להתקרב, לא להתחבק ולא להתנשק .

תקדימו תרופה למכה ותחכימו מטעויות של אחרים. אצלנו ממליצים ליטול ויטמין c לחיזוק המערכת החיסונית .

תעזרו למומחים למנוע את ההתפשטות….

באיטליה כל המדינה בהסגר אתם קולטים 60 מיליון איש בהסגר !! אפשר היה למנוע זאת ,אילו מלכתחילה היו מקשיבים להוראות. שימרו עליכם ועל חיי יקיריכם.

רותם חן,

מילאנו 

לימונים וקציצות הולכים מצויין יחד

רותם ליברזון מעמידה סיר

הימים האלה, מכנסים אותה לעצמה, למשפחתה, לביתה. כל מה שהיא רוצה, זה בטחון בארבע קירות, ילדיה ובעלה. העולם נראה לה מפחיד, בלתי צפוי ובעיקר משונה והיא מחפשת להם סיר. אחד, טעים, שירגיע. שיישבו כולם לאכול ביחד ושיהיה להם טעים. כזה הוא הסיר הזה, סיר קציצות, טובל ברוטב חמצמץ נפלא, עם המון לימונים פרסיים ואפונה, כי אפונה ולימון מוסיפים המון….

מה לקנות לקציצות ?

• חצי קילו בשר טלה טחון

• בצל גדול טחון

• חופן פטרוזיליה קצוצה דק

• מלח ופלפל שחור

אופק לרוטב

• בצל אחד קצוץ דק

4 כפות שמן זית 

• 3 שיני שום קצוצות

• חצי כפית כורכום

• חבילת עגבניות מרוסקות גדולה של 400  גרם

• 2 כוסות אפונה ירוקה טרייה או קפואה

• 3 לימונים פרסיים

• 5 שזיפים שחורים בלי גלעינים

• חצי חבילה של אפונה קפואה או יותר לפי טעמכם [2 כוסות]

עושים באהבה

1. בסיר עם 4 כפות שמן זית, מזהיבים בטיגון את הבצל, מוסיפים את השום הקצוץ לעוד דקה. מוסיפים את הכורכום ומערבבים. מוסיפים את העגבניות המרוסקות ואת רסק העגבניות הקטן. מערבבים ומוסיפים 2 כוסות מים רותחים.

2. מוסיפים את השזיפים היבשים והלימון הפרסי ששברנו לחצי וממשיכים לבשל עוד כרבע שעה. מתבלים במלח ופלפל.

3. בינתיים, מכינים את הקציצות – מערבבים היטב את כל המרכיבים, לשים היטב כ 4 דקות, מתבלים במלח ובפלפל. יוצרים קציצות קטנות ושטוחות ומטגנים אותן במעט שמן זית משני הצדדים עד לצבע שחום. לא חייבים לטגן אפשר להכניס לרוטב גם בלי לטגן.

4. מכניסים את הקציצות המטוגנות לתוך הרוטב, מוסיפים את האפונה הירוקה וממשיכים לבשל עוד כחצי שעה את כל התבשיל. הוסיפו לזה סיר אורז לבן, בוהק טרי והרי לכם התשובה לכל ה"בחוץ".

מה אכפת לה שיש סופה, קורונה, או כל טירוף אחר. הרגע הזה ממש הוא רגע טוב. לכו להכין. זה טוב לכמה ימים וגם לחגים.

וברוח אופטימית לבריאותנו, כשיש לנו אותנו איננו בבידוד. שנהיה לעצמנו.

נקודת התחלה טובה לאביב של רגשות וזמנים חדשים.

Advertisement

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back to top button