חלון לים התיכון: ביצ׳האב בג׳סר א-זרקא

הוויז מכווונת אותי ברחובות ג'אסר א-זרקא, "הגעת ליעד", היא מודיעה, כשהרכב עומד כמעט בתוך רצועת המים שקורנת בכחול מהפנט. אני חוששת שמא לא הגעתי ליעד, כשאני עומדת מול חושה נטושה מחופה ענפי דקל סטייל סיני. שלט עץ עליו כתוב – ביצ'האב (בתרגום חופשי – חלל עבודה עסקי על החוף), מסמן לי שהגעתי למקום הנכון. אני צועדת מספר צעדים בחול ונכנסת לחלל גדול ופתוח, עם אלף כיוונים לים, והנוף אולי הכי יפה בעולם. לא מה שעבר לי בראש כשדמיינתי חלל עבודה הייטקי משותף.

"איפה נשב?" אני שואלת את מורן שטיאסני שמש, היזמית הצעירה (30) שאחראית על המיזם, מסתכלת סביב על המקום שאמור בעוד פחות משבוע להיפתח. מורן מציעה את "המשרד הפרטי" ומובילה אותי אל שולחן עץ רחב, שעומד על פיסת חול בין קיר לבנים וצדפים ובין גדר במבוק שמפרידה אותו משאר החלל.

מילון שאלות עוברות לי בראש- ככה נראה ווי-וורק ליזמים וסטארטאפיסטים? איך עובדים פה בכלל? ולמה דווקא בכפר הדייגים שבג'אסר א-זרקא? ומה הקשר שלה לכאן?

מורן מגדירה עצמה "נוודת דיגיטלית". היה לה עסק לשיווק דיגיטלי, מה שאפשר לה לעבוד דרך הלפטופ בכל פינה בארץ ובעולם. "יש הרבה נוודות דיגיטלית בחו"ל", מורן מספרת ומוסיפה שגילתה שגם לישראל יש פוטנציאל. נוודות דיגיטלית, למי שלא מכיר את המושג, משמע ש"המשרד" יכול לעבור איתה – לעיר אחרת, ליישוב אחר, לכל מקום שתבחר. הדרך העצמאית, סביבת העבודה הדינאמית והמשתנה, קסמו למורן, כמו גם ההזדמנות להכיר אנשים חדשים,  מקומות חדשים, ולא לבחור בין עבודה להנאה. שגרת היום שלה מחברת ביזנס ופלז'ר. "הרבה אנשים מחפשים את זה. רוצים את הגם וגם". אומרת מורן, "האלטרנטיבה היא לשבת במשרד ולעבוד. זה מה שרוב האנשים עושים, כשבדרך כלל גם לוקחים איתם את העבודה לשעות המשפחה והחופשה. אני לוקחת את החופשה לעבודה.  מראשון עד חמישי רוב האנשים עובדים – אני עושה זאת מול נוף יפה או במקום חדש". לדברי מורן, הרבה אנשים לא יודעים שיש את האופציה הזו, או מפחדים מנוודות דיגיטלית. "זה סגנון חיים מאתגר – נסעתי לנקודה- מאיפה אעבוד? איפה יש מקום לשבת?". מורן החליטה לעשות תחקיר מעמיק על נקודות ברחבי הארץ והפעילה מיזם – מקומות לא שגרתיים, מהגליל והגולן ועד הערבה, שנוח לעבוד מהם, מיזם שמטרתו לעודד נוודות דיגיטלית. מורן מספרת שיש נוודים דיגיטליים שמחפשים מדינות עולם שלישי. היא בחרה לחיות בצורה כזו בארץ, בעיקר בגלל הזוגיות. "לפעמים עם מיסוד הקשר מוותרים על חלום הנוודות. אני לא ויתרתי והרווחתי גם זוגיות מדהימה וגם אורך חיים שמתאים לצרכיי".

לג'אסר א-זרקא הוזמנה על ידי מנהלת הגסטהאוס "ג'וחה" שבכפר, נעמה גולדמן שוורץ, אותה פגשה באחד מהכנסים בהם השתתפה. שוורץ נדלקה על הרעיון של נוודות דיגיטלית והציעה שאחת הנקודות תהיה הלובי של הגסטהאוס. כך הגיעה מורן להתארח בכפר. במשך תקופה שימש הלובי כחלל עבודה משותף. "לא חששת?" אני בודקת איתה. מורן מודה שבתחילה המשפחה חששה, אבל "אני יכולה לספר שישנתי בגסטהאוס שבכפר 4 חודשים, הסתובבתי בלילות, נפגשתי עם אנשים, סגרתי עם ספקים ותיאמתי שיתופי פעולה, מעולם לא חשתי חוסר ביטחון. בחוויה שלי לא נתקלתי במשהו שיגרום לי לחשוש".  כשהגיעה עם נוודים דיגטליים נוספים לגסטהאוס, נהנו מהאוכל המקומי והזול וגם מהים, "כשראיתי את אזור כפר הדייגים, משהו בתוכי נצבט. יכולתי לראות את המקום כחלל עבודה משותף. עבדתי במקומות לא פחות יפים ובכל זאת פה זה קרה. ראיתי שהמקום מושלם לזה. בהמשך התווסף גם הפן החברתי".

מחושה לחדשנות

היא עובדת כשנה בכפר עם השותף המקומי נימר ג'ובראן, 40, דייג ותושב הכפר על הפרויקט של חלל העבודה המשותף ומאד מרוצה – "כל דעה קדומה פשוט התנפצה לי בפנים".

כך הפכה החושה שעומדת על שפת הים לחלל עבודה משותף, דבר שלעצמו לא לגמרי פשוט. בכפר הדייגים אין חשמל, לא וואי פיי, דברים בסיסים לעבודתם של יזמים, הייטקיסטים, סטרטאפיסטים. בעלה של מורן בנה מערכת חשמל סולרית ביחד עם נימר, הכספים גויסו בפרויקט מימון המונים. 16 עמדות הותקנו וכבר ביום השלישי לפתיחה ביקשו להגיע יותר אנשים ממה שאפשר. "באו מכל הארץ. אנשים מהמרכז, מתל אביב, וגם מהצפון והדרום הרחוקים. הקסם עבר. דווקא מהאזור הגיעו פחות".

המקום מציע חדשנות, דו-קיום, אקו סיסטם. נוצר פה מקום מפגש לפרילנס, ליזמים, לסטרטאפיסטים ונוצרים חיבורים באופן טבעי. "אולי בגלל שחייבים לחלוץ נעליים כשהולכים על החול וכולם יחפים, האווירה רשמית פחות, וחיבורים ושיתופי פעולה נוצרים כמעט מעצמם". מורן רואה איך המקום מביא את החדשנות ואת קפיצת המדרגה לה זקוקה ג'אסר א-זרקא. שיתופי פעולה נעשים עם אנשי הכפר, והשאיפה היא רווח, קידמה ושיתופי פעולה הדדים.

מה הלאה?

"בחורף המקום נסגר לשיפוצים, ורגע לפני הפתיחה מתוכננת, לקראת האביב, באה הקורונה. המטרה לחפש חברות הייטק שיגיעו להתארח כאן, ולפגוש פה יזמים וטאלנטים, מה שיביא יצירתיות לכל הצדדים. במיוחד לאחר הקורונה, אנשים וגם חברות הבינו שאפשר לעבוד מרחוק. המקום מציע את הנוף הכי יפה בעולם, אוויר פתוח וכל מה שצריך לעבודה עם לפטופ. וגם קפה שחור ואוכל מקומי".

בסוף חודש מאי 2020 המקום נפתח מחדש. אל תתנו לים ולאוויר הפתוח לבלבל אתכם (טוב, מותר קצת), במקום יש שולחנות עבודה אגרונומיים וכיסאות משרדיים, חשמל וואי פיי וקפה שחור מצוין- ו-בונוס- אפשר להגיע יחפים לעבודה, כל מה שצריך הייטקיסט או יזמית צעירה.