היינו בפריז וברצלונה, עכשיו אני בבית בגלל קורונה

מעשה בסיני אחד שהחליט שבשר עטלף עושה טוב לחיך, אך שכח הסיני שמה שטוב וערב לו,  לכל העולם זה קשה לעיכול, עד כדי כך שגרם לו לשיתוק מערכות.   הדיקטטורה הסינית הקומוניסטית הגדולה בעולם ניזונה מעולם קפיטליסטי, שלא דומה לתרבותה ולאורכות  חייה, ומקיאה מתוכה את אלה שלא ערבים לה לחיך, שלא יגרמו לה לשיתוק ושיבוש הרודנות. בקיצור, לא טראמפ ולא האו"ם יתערבו לה בחיים. והשאלה הגדולה, שעוד תתברר עם הזמן: האם העטלף היה מהטבע או מהונדס ומתוכנת להפליא?

שנים אנחנו רצים ומתרוצצים רוצים לקנות הרבה ובזול, כשנמאס לנו להסתובב בחנויות עברנו להזמנות און ליין, משלוחים של ביגוד, הנעלה ומוצרי חשמל עד הבית. עכשיו כולנו בבית ואין מה לקנות!

וירוס הקורונה תפס את מדינת ישראל ממש עם המכנסיים למטה, בלי ממשלה, אחרי מערכת בחירות שלישית, מותשים ומושמצים, פתאום נותרנו בבית בלי כלום, כי "אין כלום ולא היה כלום!" כך הוא אמר ואנחנו שתקנו, ניסינו קצת להפגין, להתארגן, להוכיח, ואז וירוס אחד השכיב אותנו על העקרונות וגרם לנו להתאחד. לפתע באמצע ארוחת העטלף – ממשלת אחדות, כן אשם, לא משפט, מתי משפט? מה זה חשוב? החבאנו את העקרונות עמוק בתוך ארון חשוך והתאחדנו. לא ביבי ולא גנץ איחדו את העם הזה, אלה וירוס קטן, מיובא מסין, שאולי יצליח לבנות פה ממשלת אחדות חירום. לא חשוב השם, העיקר "תאורטית" אנחנו יחד, וכולנו לבד בבית עם המון זמן פנוי למחשבות – על ענווה, על לקנות פחות, על להסתפק במה שיש, על כבוד ועל ערכים. פתאום מותגים, תכשיטים, קניות, מכוניות פאר זה פסה… אחרי הקורונה נסתפק בטויוטה קורולה, משפחתית צנועה, כי "יותר מזה אנחנו לא צריכים".

איך זה קרה שהתותחים החרישו, חיזבאללה נכנס לבידוד ואיראן עברה לנוהל קבורה עצמי? לא הזמנו את אדון קורונה מעלי באבא ולא דרך אמזון, הוא פשוט בא חינם, ללא דמי משלוח, לכל העולם. בלי להבדיל בין עשיר לעני, בלי הבדלי דת, גזע ומין, פשוט התמקם באתרי סקי, בתפוח הגדול, בלונדון היפה, בארץ הפלמנקו וגם בעזה.

כך החליט ואמר הסיני הקטן הזה: אתם בשבילי שווים, אני אחליט מי לחיים ומי למוות, אני הסיני הקטן עדיין שולט עליכם מארץ הדיקטטורה. אני אחליט ואני אלמד אתכם עד שתלמדו שהכי חשוב זה להיות אנושי אחד כלפי השני, וכל השאר זה בונוס שאפשר גם בלעדיו. ואני הסיני הקטן מהעטלף ה"מסתורי" החלטתי הפעם ללמד את כולכם  לחיות קצת בנפרד, כדי שתאריכו את היחד את חשיבות הקהילה! אחרי שאסתלק ואחזור לארצי ולתרבותי או אחרי שתחסלו אותי, אני מקווה שהעולם יהיה טוב יותר, פחות חומרני, פחות "שופוני", פחות לוחמני ויותר שוויוני, חברתי ואנושי.