שוש רהב - מקול ליבי

ללא פילטרים, שמים סוף לסמים

התמכרות לסמים נחשבת לבעיה אישית, משפחתית וחברתית. בכל קהילה יש מה לעשות. גם אצלנו. נקדם את פני הרעה ובעיקר נתמודד ללא פילטרים

Advertisement

"שגרת הקורונה" גובה קורבנות שונים…

מעבר לתופעות שונות, ניכרת גם עליה של כ- 60% בכמות צריכת אלכוהול וסמים מכל הסוגים, בדגש על מוצרי קנאביס, קוקאין ותרופות. שוק האלכוהול והסמים פורח. "מכורים נקיים" חוזרים "להשתמש" בעוד צעירים רבים, עושים דרכם פנימה לעולם מסוכן "ומבטיח". סדר היום השתבש, השגרה שינתה ימים ולוחות זמנים, הבית – המקום הבטוח הפך ל"סיר לחץ משפחתי", הגבולות טושטשו, השעמום  התרחב והביא  לחיפוש ריגושים, חרדות ודאגות יתר.

כן! הקורונה זימנה גם חיפוש אחר חומרים מסייעים לנגיף שעט עלינו. סמים ואלכוהול נמצאים בכל מקום וגם במחוזותינו.

כמנהיגה, מנטורית ומקדמת מיזמים, הנושא בוער בי שנים רבות. שוחחתי ארוכות עם סגן ניצב (בדימוס)שמוליק רוזנטל, שבמסכת חייו המקצועית במשטרת ישראל – בעשייה רבת היקף בנושא ובקריירה החדשה שלו – הציב לעצמו מטרת קודש: הסברה ומניעת שימוש בחומרים המסוכנים הללו. שיחותינו התנהלו "ללא פילטרים" – זה גם שמו המסחרי, מתוך ידיעה ברורה, שרובנו – מן השורה ומחוצה לה – בכל  רמה, אינם מודעים דיינו לתהליך ההתמכרויות, להיקפי התופעות, לסכנות האורבות בפתח ולהרס חיים בעקבותיהם.

שימוש, שימוש לרעה והתמכרות

מכירים בשלוש רמות התנהגות: שימוש, שימוש לרעה והתמכרות. ניתן לבחון זאת בשימוש מעולם האלכוהול והשתייה:

"שימוש"  מבהיר רוזנטל, "הוא מצב בו האדם שותה כוסית אחת של אלכוהול בסוף ארוחת יום שישי. כוסית וויסקי למשל. בתחושה המידית מתענגים בהנאה, משפרים את מצב הרוח ומסתפקים בכך בשימוש לרעה – האדם מגדיל מינונים לפעמיים בשבוע – מתוך הנאה, בחירה ומתוך שזה "מגיע לי"… כמו למשל, רופא מנתח, שמידי יום מציל חיי אדם, מצוי בלחץ ומגיע לביתו בשעת לילה מאוחרת. לתחושתו הסובייקטיבית, "מגיע לו ללגום" מהסיבות שמניתי וכך הוא מגדיל את המינון ולוגם כבר כוסית פעמיים בשבוע ונרגע. אלא שהשפעת האלכוהול הולכת ופוחתת, משמע, המוח מתחיל לפתח סבילות להשפעת האלכוהול וכדי שהרופא שלנו, ימשיך ויחוש את ההשפעה, הוא מגדיל כמויות ללא משים ומצמצם תדירות. ביום שהרופא שלנו יחליט, שהוא מגזים והוא חייב לצמצם את מינוני האלכוהול, המוח שלו יאותת סימני לחץ, עצבנות, חוסר שקט ומכאן כבר ברור לנו, כי המוח דורש את מנת האלכוהול הדרושה והמינונים יגדלו.

התמכרות – היא מצב, בו המוח מתרגל לכמות ותדירות של שימוש. ברגע שאינו מקבל את הדרוש לו, הוא מסמן את החוסר באמצעות סימנים פיזיים כמו: כאבי ראש, כאבי שרירים, הקאות, שלשולים ועוד. הצורך באלכוהול, מתחיל לנהל את הרופא שלנו, שיצר תלות באלכוהול, משמע: באין אלכוהול – יש קריז!"

להתמכרות שני מרכיבים: התמכרות פיזית, שבהיעדר חומר ממכר, הגוף יגיב בתסמינים פיזיים והתמכרות מנטאלית נפשית. המוח לוקה בתסמונת המתבטאת בתשוקה וכמיהה מתמשכת, אשר בלתי ניתנת לריסון. "זו מחלה כרונית, שאינה ניתנת לריפוי", לדבריו.

בני נוער וסמים

מעבר לשתייה כהתנסות ראשונית, עולה גם "חוויית" השימוש בסמים והבריחה מהתמודדות עם אתגרים בחייהם של המתבגרים. זו, אורבת להם בפינות שונות של חייהם: בחצרות בית הספר, החבויים והגלויים למשתמשים, בהסעות, במסיבות ואף במפגשים של אחר הצהריים כולל חוגים. "יש גם חוויות סמים משותפות במשפחות", מדגיש רוזנטל. התמכרות לסמים, במרבית המקרים, קשורה בטראומה, שמקורה בילדות. משמע, השימוש הוא רק הסימפטום לבעיה. הוא בא לתת מענה לבעיה עמוקה, כואבת, בתחום הרגשי ו/או הרוחני. הלחץ החברתי, "הפוזה" והרצון להיות שייך לקבוצה חברתית, אף הם בעלי משקל סגולי משמעותי בגיל ההתבגרות, המביא למדרון חלקלק, להתנסות ראשונה בשימוש סמים ומשם לאסון! לא ניתן להתעלם מתרבות השפע, הגורמת לפערים בתפיסה של ה"עצמי" ביחס לאחרים ובין "עצמי" למרדף אחר "האושר האולטימטיבי"…

מה קורה בסוף "השימוש המענג ושחרור הלחץ של המתבגר"?

תהליך ההתמכרות מתבטא בשלב של "עינוג" לזמן קצר ומיד לאחר מכן, מהטעמים שנסקרו. מופיעים סימני ההתמכרות לסמים: צריכת החומר גוברת, השליטה יורדת ואת מקומה של ההנאה, שחווים טרם ההתמכרות לסם, תופסות תחושות של סבל, חוסר אונים וניתוק מהמציאות ומהחיים. אלה, הולכות ומתחזקות, ככל שהנער ממשיך לצרוך את הסם. בני נוער כמבוגרים המכורים לסמים, הולכים ומתנתקים ממסגרות משפחתיות וחברתיות וחשים בדידות וניכור. בני משפחתם, חווים פגיעה ממשית ביחסי האמון ההדדיים, התדרדרות מבחינה כלכלית ועוד. הם ומשפחתם, מתקשים להתמודד עם ה"מכור" ועם השלכות השימוש בסמים על חייהם.

"התמכרות לסמים נחשבת לבעיה אישית, משפחתית וחברתית. מעבר לכל אלה", מציין רוזנטל, "השימוש בסמים אינו חוקי והינו בגדר עבירה פלילית. החיבור הבעייתי אצל ההורים, בריצה אחר קריירה, פיתוח העסקים לבין חוסר ידע והיעדר מודעות מספקת בתחום הסמים ועימם סלחנות בגישה החברתית לסמים בדגש לקנאביס, הינו שורש כל הרע".

על פי נתוני משרד הרווחה משנת 2019, כ-44% ממטופלי השרות להתמכרויות, מגיעים על רקע התמכרות לקנאביס. 21% מהם לטיפול במסגרת פנימיות וקהילות טיפוליות. 30% מטופלים, פונים לאשפוזיות על רקע של התמכרות לקנאביס. 34% ממטופלי יחידת שילוב (קהילה טיפולית לתחלואה כפולה), מגיעים על רקע הפרעות אישיות והתפרצות פסיכוטית על רקע של שימוש בקנאביס.

בכל קהילה יש מה לעשות. גם אצלנו. העליתי את הנושא בפני מנהלי הקהילה והתרבות ב"חוף הכרמל" ונציגות ההורים, במטרה לקדם את פני הרעה ובעיקר להתמודד ללא פילטרים – לא כפי שנעשה בעבר אלא כפי שנידרש לעתיד לבוא. גם קול ההורים חייב להישמע. זה ראשון במעלה.

סמים זה לחלשים. עדיף לקבל שני אגרופים של אמת, מאלף חיבוקים של שקר.

Advertisement

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back to top button