דת ומסורתחדשות

בחזרה לשיגרה: קהילת ״תפילת האדם״ ערכה קבלת שבת בחורשת האקליפטוס בקיסריה

לראשונה מאז הוסר סגר הקורונה ערכה קהילת תפילת האדם, בראשותה של הרַבָּה דר' אילה רונן סמואלס, קבלת שבת

Advertisement

לאחר כחודשיים, במהלכם לא ניתן היה להתכנס, נפגשו היום (יום שישי) כ-20 חברי הקהילה הרפורמית בקיסריה – קהילת ״תפילת האדם״ בראשותה של הרבה דר׳ אילה רונן סמואלס. בין הנוכחים היתה גם החזנית שירי קידרון נבון מקהילת ״אור עולם״ במנהטן, ניו יורק, ששרה את ״אבינו שבשמיים״ – התפילה למדינת ישראל.

הרבה דר׳ אילה רונן סמואלס נשאה דרשה על פרשת השבוע- אמור תשף:

״כשגלעד, בננו, היה ילד קטן, הוא היה מוקסם ממספרים. היה מסתובב בעולם ועיניו רואות ספרות בכל מקום: שעונים דיגיטלים, מספרי בתים, תגיות מחיר ועוד ועוד. תמיד הופתעתי כשהיה מציין פתאום את מה שהחמצתי לגמרי. כי אלי ספירות ומספרים לא ממש מדברים.

אבל בחודשים האחרונים מספרים וספירות הפכו לחלק חשוב ביותר בחיינו ובעצם, הפכו לפרספקטיבה דרכה אנו רואים את המציאות:  כמה נדבקו?  כמה נפטרו? כמה איבדו את פרנסתם? כמה משלמת המדינה למי שהוצאו לחל"ת?  כמה מטרים מותר להתרחק מן הבית? לכמה אנשים מותר להשתתף בקבלת השבת

הולם ביותר שגם פרשת השבוע שלנו עוסקת בספירהבה מופיע הציווי לספירת העומר: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם.

זה המקור למה שנקרא ספירת העומר ספירת 50 ימים מן הקציר של תבואת השעורה הירוקה, למחרת השבת של פסח ועד לתחילת קציר החיטים. בפשט התורה ברור שמדובר בספירה חקלאית, שמשקפת את השלבים בעבודת האדמה, את הדאגה ליבול והניסיון לשלוט על הטבע.

באותה הזדמנות שהתורה מצווה על ספירות העומר, היא מעדכנת אותנו על מועד חדש, אבל אומרת עליו מעט מאד: אילו קורבנות יש להקריב בו, שיש לקרוא בו "מקרא קודש"  ושאסור לעבוד בו כל מלאכה.

מה שם החג? מתי הוא חל? מה תכנו? מה חוגגים בו? מה המסר המרכזי שלו?

על השאלות האלה לא עונה התורה. את ההתמודדות עם השאלות לקחו על עצמם מי שאנו קוראים להם חז"ל- חכמים בני המאות הראשונות לספירה, בארץ ישראל ובבבל. הם אלה שהעניקו סיפור היסטורי לחג השבועות כיון ששיערו והגיעו למסקנה שיום מתן תורה בסיני היה ביום החמישים לאחר יציאת מצרים.

הם גם חישבו, ספרו וקבעו את לוח השנה כך, שהיום החמישים ייצא תמיד בו' ניסן- לא משהו שהיה מובן מאליו קודם.

וכשעזבו – גורשו – בני ישראל את הארץ הזאת והתרחקו מעבודת האדמה, ממשיכיהם של חז"ל העמיקו את המשמעויות של שבועות כחג מתן תורה והוסיפו טקסים ומנהגים שהפכו אותו לחג מיוחד ומלא קסם. במאה ה-16 נוצר המושג "תיקון ליל שבועות" על ידי חבורת האר"י בצפת והתפשט לאט ובסודיות מוחלטת, עד שפרץ לתודעה ולמנהג הציבור בישראל בשלושים השנים האחרונות.

שבת אחים ואחיות

גם ספירת העומר קבלה עם השנים משמעויות נוספות, שאין להן שום קשר לגידול התבואה:

ישנן שבע מידות (ספירות): חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד מלכות, והן נקראות על שם הנהגתם. כל אחת מהן מורכבת משבע מימדים: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד מלכות. וזה שבע כפול שבע.

בכל שבוע יש מידה אחת, ובכל יום יש מימד שמרכיב את המידה, וכך אפשר להשיג ולהשלים את המידה ע"י מרכיביה. לדוגמא, בשבוע הראשון – מידת החסד. ביום הראשון "מתקנים" את החסד שבחסד – משיגים ומשלימים את החסד ע"י חסד, ביום השני את הגבורה שבחסד, כלומר משיגים ומשלימים את מידת החסד ע"י גבורה וכך הלאה.

היום , למשל, אנחנו סופרים 30 ימים לעומר ולכן זהו היום של היום – גבורה שבהוד
טקסט קצר מדגים את הכנסת המשמעות לתפילות של היום הזה – כאשר אדם מודה לה', יעשה זאת בגבורה, כלומר, יתגבר על יצרו שמונע ממנו לעשות כן, ויודה לה' בהתעוררות ובזריזות. וכך משלים את מידת ההוד (ההודאה) על ידי מידת הגבורה (ההתגברות על היצר והזריזות).

אני מלאה בפליאה והודאה על המסורת הנפלאה של חיפוש משמעות בספירה והענקת משמעות מתחדשת ומתעדכנת לחגים ולחיים בכלל!

עם כל הסערה שמסביב, השינויים וההתאמות שנדרשים מאיתנו, הימים הללו מתאפיינים גם בספירה השקטה, המתמשכת, שיש בה חוט דק של אֵבל על חלוף הזמן, ועם זאת ההכרה ש"נָבִא לְבַב חָכְמָה" (תהלים צ' 12), אותו מפרש אבן עזרא: "תן לנו לב לדעת למנות ימינושנדע שמספרם מעט יהיה, ונביא בקרבינו או בנו לְבַב חָכְמָה".

על השאלות הגדולות באמת אי אפשר לענות במספרים. אבל כבני אדם, אנחנו מחפשים משמעות למה שקורה לנו ושואפים לבטא את המשמעות הזאת בחיינו.

שבת שלום״.

Advertisement

כתבות בנושא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בדוק גם
Close
Back to top button