שופט בית משפט השלום בחדרה, אהוד קפלן, הוציא צו האוסר להשכיר לטווח קצר – לנופש או בילויים – ארבע יחידות דיור הנמצאות בנכס ברחוב סנונית 6 בשכונה 10.
השופט קבע, כי צו המניעה יהיה בתוקף עד למתן פסק דין סופי בתביעה. בנוסף חויבו הנתבעים – בני זוג שרכשו את הבית לפני כארבעה חודשים, לשלם לתובעים הוצאות ושכר טרחה לעורך הדין בסך 3,000 שקלים.
התובעים, שיוצגו על ידי עורכת דין שרית תורן-תאלר, הם דיירי השכונה, שחשו נפגעים ומוטרדים מהשכרת ארבעת הצימרים לאורחים שונים על בסיס שעתי ויומי, כולל בתקופות הסגר. אל התביעה הצטרף הוועד המקומי קיסריה.
ההשכרה הבלתי חוקית נחשפה לראשונה ב"חדשות קיסריה" בחודש נובמבר השנה. הידיעה האמורה ציטטה, בין היתר, פרסום באינטרנט של המתחם המכונה "רגע לאהוב": "שני חדרי בוטיק ושתי סוויטות בוטיק עם כניסה דיסקרטית, תשלום ללא מפגש, 'צימרים גיי פרנדלי', עם אבזור מלא לאירוח מופלא אשר כולל ג'קוזי ספא פרטי ומפנק, בריכת שחייה, מיטה זוגית עם מזרן אורתופדי… חצר ובה מיטת שיזוף, ערסלים, מנגל… מבצעים לתקופת הסגר…".
בעלת הצימרים, הגיבה לטענות ומסרה למערכת "חדשות קיסריה", כי היא תושבת חדשה ביישוב שקנתה בית עם יחידות דיור אשר נוהלו כצימרים. לדבריה, עקב הקורונה לא הצליחה למצוא עבודה והחליטה להפעיל את יחידות הדיור לנופש. היא טענה בפני העיתון כי יש בידיה אישורים להפעלת העסק, כולל בתקופת סגר, אך לא הציגה מסמכים רלוונטיים, למרות שהתבקשה לעשות כן.
השכרה מטרידה
בהכרעתו, התייחס השופט קפלן בהבנה רבה לטענות התובעים על מטרדים מגוונים הנגרמים להם עקב השכרת הנכס, הכולל כאמור ארבעה צימרים, אותם פוקדים אורחים שונים לפרקי זמן קצרים לנופש, מסיבות ובילויים. השכרות אלה התקיימו במהלך הסגרים והמשיכו להתנהל גם במקביל לדיונים בבית המשפט. הוא הזכיר, כי משטרה נקראה למקום והגיעה פעמיים עקב הפרת הנחיות הסגר.
עוד ציין השופט, כי התובעים צודקים בטענתם וכי אכן רוכשי הבית מפירים כתב התחייבות מטעם החברה לפיתוח קיסריה, עליו חתמו בני הזוג, בעת רכישת הבית (כמו כל תושבי קיסריה). על פי כתב ההתחייבות: "אין להשתמש בחלקה או בכל חלק ממנה למטרה כלשהי שאינה מטרת מגורים…". כמו כן, הצביע השופט על כך שפיצול יחידות הדיור ליחידה ראשית ולצדה ארבעה צימרים נעשה ללא קבלת היתר מרשויות התכנון וכי עסק כזה מצריך רישיון עסק.
יתר על כן, השופט קפלן דחה את כל טענות בני הזוג הנתבעים. הוא הוכיח אותם בדבריו על השימוש שעשו בנכס שלהם הנמצא בשכונת מגורים שלווה. באשר לטענתם, כי רכשו את הבית עם הצימרים והם הושכרו על ידי בעל הבית הקודם ובהסכמת השכנים, קבע השופט, בין היתר, כי ההסכמה בעבר הייתה לשתי יחידות ששימשו להשכרה חודשית ואין ראיה לכך שהתובעים ידעו שבמשך השנים נוספו עוד שתי יחידות.
עוד לדבריו "ניתן לחזור מהסכמה כשהשימוש הופך לאינטנסיבי – עת חילופי הדיירים נעשים לעתים תכופות פי כמה… בזמנו ההשכרה לא הייתה מטרד… לא כך היום…".
השופט פירט, כי מטרדי ההשכרות מתבטאים הן בתדירות חילופי האורחים, בגדר שהוסרה על ידי בני הזוג – מעשה הפוגע בפרטיותם של שכניהם וכן כתב: "השכרה לשעות בודדות מביאה (גם) טיפוסים מפוקפקים".
תגובת יו"ר הוועד, ליאור בר: "הוועד החל השנה לטפל במיגור תופעת השכרות בתים לנופש ובילויים קצרי טווח בקיסריה. אנו זוכים לתמיכת בית המשפט ואני מאמין ומקווה שהקיץ הבא יהיה הרבה יותר נעים ושקט ביישוב. אני מבקש להודות לראש המועצה, אסיף איזק, שנתן לנו בוועד המקומי רוח גבית לטיפול בסוגיה כואבת זאת".
סגן יו"ר הוועד, מושיק סגל הוסיף: "כדי שהמהלך יצליח במלואו, על השופט לקבוע עונש משמעותי למשכירים, החברה לפיתוח קיסריה צריכה להגביר אכיפה והמועצה האזורית צריכה לחייב את המשכירים בארנונה מלונאות. רק אז נרגיש את ההבדל".
