פוסט בפייסבוק שקרא לבוא לקטיף עצמי בשדה חמניות בכרכור הגיע תוך כמה שעות ל-30 אלף איש בכל הארץ
אלפי אנשים מכל קצוות הארץ נענו בסוף השבוע לפוסט הקורא לעזור לחקלאים המגדלים חמניות בכרכור ומתקשים- בתקופת קורונה – למכור את פרחי השמש היפים הגדלים בשדה שלהם.
מראה החמניות הפותחות את עלי הכותרת הצהובות שלהן אל מול השמש, או מונחות פורחות באגרטל, היה אהוב, כידוע, על הצייר וינסנט ואן גוך, שהרבה לצייר אותן, וכן על סופרים שהתפעלו מיופיין. הסופר המכונה מנדלי מוכר ספרים, תיאר את החמנייה: "גבוהת גבעול, זוקפת פניה השזופים ומוקפי עלים צהובים כלפי חמה" ולאה שבת שרה שיר מקסים על "חמניות מול השמש".
בזכות השיתופים
"ראיתי את הפוסט עם מסר המבקש להגיע לקטוף חמניות בשדה בכרכור אצל חברה בפייסבוק, Sharon Starik Hamo" מספרת מירי רווה, עורכת חדשות קיסריה. "היא ביקשה מאנשים לבוא ולהצטרף לקטיף עצמי כדי לסייע לחקלאים, לקטוף מהשדה. כל מי שיקטוף 13 חמניות לביתו ישלם עבורן עשרה שקלים. החמנייה היא פרח רגשי והייתה לי קשה המחשבה ששדה חמניות קמל לו לאט לאט בשמש, מבלי שאנשים ייהנו מהן ומשפחת חקלאים לא יכולה להתפרנס מהגידול שלהן. הרגשתי שמי שיבוא לשטח, ירוויח חוויה נהדרת ושני הצדדים יצאו נשכרים מהעניין".
ההיענות לפוסט אכן הייתה מהירה, עוצמתית ומפתיעה. "הכל נעשה באופן מאוד ספונטני. העלינו את הפוסט לעמוד הפייסבוק של חדשות קיסריה וביקשנו מאנשים לשתף. תוך יממה הפוסט הגיעה ל-30 אלף איש בזכות שיתופים שנעשו בכל הארץ" מספרת מירי.
עם זאת, היא עדיין לא הייתה בטוחה שההתגייסות הווירטואלית תתורגם לעשייה. לכן, בשבת בבוקר, יצאה בעצמה לשדה. בדרך לשם, היא הייתה בטוחה שתשוטט לבדה בין החמניות, תלקט להנאתה את פרחי השמש ותחזור לביתה עם זר משובב לב. "כשהתקרבתי לשדה, ראיתי תור מכוניות חונות והוא הלך וגדל כל הזמן", היא מתארת. "ניגשתי לסככה, פגשתי את בעלת השדה, הצגתי את עצמי סיפרתי לה על הפוסט בפייסבוק של חדשות קיסריה ועל הקריאה לשתף ולהגיע. הבנתי מבעלת השדה כי לאורך כל סוף השבוע היה שם מטורף. המוני אנשים באו ורצו לסייע מכל הלב. במו עייני ראיתי אנשים מכל הארץ, משפחות, אלפי אנשים שהגיעו לשטח, קטפו חמניות וממש ממש התעקשו לשלם עוד לפני שקטפו ולו חמנייה אחת. הייתה אווירה ממש טובה, של ערבות הדדית וקהילתיות. ברגעים כאלה, רואים איזה עם נהדר, מחייך ונדיב אנחנו״, סיכמה רווה.
מופתעים מהטוב
החקלאים, משפחת נלביצקי, היו גם הם נרגשים והמומים מההיענות הסוחפת. כמו מגדלי ירקות, פירות ופרחים בכל הארץ מצאו את עצמם החקלאים מכרכור נשארים עם יבולם ללא קונים. בימי הקורונה, תפסה בארץ תאוצה יוזמת המכירה הישירה של תוצרת חקלאית טרייה, הרבה בזכות הרשתות החברתיות. להתגייסות הציבורית בסוף השבוע קדם מסר בסיסי בפוסט המבקש לבוא לקטיף בשדה חמניות, נ.צ. וקריאה לפעולה: "יש שלט: קטיף עצמי, 13 חמניות ב 10 ש"ח, יש מזמרות ויש קופסא להשאיר כסף. אפילו גומיות ונייר צלופן לאריזה… לכו לקטוף חמניות בשם הערבות ההדדית. מה אנחנו מבקשים מכם: לא הרבה!! אבל תכלס מלא מלא מלא שיתופים…״
המגדלים, אביעד נלביצקי ואימו, שהיו בשדה, לא היו מודעים בתחילה לסערת השיתופים בפייסבוק ולתאוצה הציבורית. כך שהם מצאו את עצמם, נדהמים ונרגשים, מקבלים בשמחה את כל אותם אנשים שבאו ורצו לקחת חלק בקטיף ובנתינה. בצהרי שבת, העלה אביעד סרטון לפייסבוק, הודה לכולם בשם אביו משה "חקלאי יותר מ-40 שנה" וקרא לציבור להמשיך ולבוא לשדה הפתוח גם במשך השבוע.
"אביעד ואמו (המגדלים) הופתעו בלשון המעטה מזרם האנשים, מהחיוכים ומהרצון להקל על מצוקת חקלאים. מילים לא יכולות לתאר את הפנים המופתעות שלהם, כשהם הבינו שמשהו קורה כאן. השניים לא היו מודעים לפוסט ולתאוצה הציבורית שהוא צבר זכות גדולה נפלה בחלקינו להיות מערכת תקשורת שמייצרת רגעים מרגשים בחיים" כתבה מירי רווה בפייסבוק "חדשות קיסריה", לאחר ביקורה בשדה החמניות בכרכור.